רש"י על כתובות פ״ב ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור כתובות פ״ב ב:ו׳
6 מַהוּ דְּתֵימָא: הָתָם הוּא דְּלָא כְּתַב לָהּ ״דִּקְנַאי וּדְקָנֵינָא״, אֲבָל הָכָא דִּכְתַב לַהּ ״דִּקְנַאי וּדְקָנֵינָא״, אֵימָא סָמְכָה דַּעְתַּהּ — קָא מַשְׁמַע לַן.
פירוש רש"י על כתובות פ״ב ב:ו׳
6 התם הוא - גבי יבמתו קאמרינן שלא ייחד לה מעות לפני שולחנו:
7 דלא כתב לה - כתובה האי יבם דליכתוב בה נכסים:
8 דקנאי - כבר:
9 ודקנינא - שאני עתיד לקנות הלכך איכא איבה דלא סמכה דעתה שלא יאבדו המעות: